עיצוב, אריזות ושאר ירקות

Taking Notes או בתרגום ישיר לרשום הערות

על ידי

לא האמנתי לעצמי כשכתבתי לפני תשע וחצי שנים שאני אלמד. שאני אארוז את הידע והנסיון שצברתי ואצבור ואעביר אותו הלאה לעוד מעצבות. הרגשתי שזאת השליחות שלי. אבל היא היתה רחוקה כמו הכוכבים בשמים. לא ויתרתי לה והנה אני כאן עם הקורס הראשון שלי. שהזכיר לי שוב. למה אני כאן.

קרא עוד

הסטודיו. הבלוג. אני. והשלושים וחמישה במאי

על ידי

בשלושים וחמישה במאי קורים דברים מוזרים ובעיקר ניסים ונפלאות. כך אומרים יודעי דבר. כל ילדיי המקצועיים והעסקיים נולדו בתאריך המופרך הזה ולכן זהו יוםבו בכל שנה אני עורכת שלל חגיגות מופרכות ומוזרות ביותר.

קרא עוד

אגודה אחת לזכרה – נעמה הנקין

על ידי

את נעמה הנקין ז”ל הכרתי וירטואלית בלבד. הוירטואליה הזאת היתה מלאת הערכה וכבוד. נעמה היתה מעצבת מוכשרת ויזמית מדהימה. היא ובעלה הרב איתם הנקין ז”ל נרצחו בשובם הביתה בחג סוכות שעבר. הם השאירו כאן הרבה לבבות שבורים. מיזם אגודה אחת נולד ביוזמת המעצבת סימון רון, שסחפה אחריה מעצבות מכל קצוות הארץ והקשת כדי לעצב כרזות לסוכות בהשראת העבודה האחרונה שעיצבה נעמה לפני מותה. כרזה לסוכות. את כל הכרזות אפשר להוריד, להדפיס ולקשט איתן את הסוכה. לזכרם

קרא עוד

הביכורים שלי. ו(גם) מזל טוב

על ידי

שמונה שנים לסטודיו ושנה לבלוג, ארועים מרגשים בחיי המקצועיים והאישיים, עצרתי שניה. להסתכל לאחור וגם לפנים על כל מה שהיה וגם קצת על כל מה שעוד יהיה (ויהיה :)) סיכום ביכורים ויומולדת.

קרא עוד

נעמי ופני מנגבות את הדמעות ומקימות מותג

על ידי

נעמי ופני מפוטרות המפעל מגבות ערד, שיצאו להילחם ביושבי הכנסת, במקבלי ההחלטות, הנשים שניסו בשיניים לשמור על מקום עבודתן ושל עוד 200 עובדים איתן, הבינו שהמלחמה אבודה. הן הפסידו. המפעל נסגר ואיתו ירדו לטמיון הפרנסה והחלומות. מתוך האין, העצב וחוסר הודאות, הן קמו והמציאו את עצמן מחדש.

קרא עוד