אמץ עסק

 היה היתה פעם ממלכה מתוקה. התחלה מבטיחה לסיפור אגדות ונסיכות. האמת היא שפה הסיפור מעט מורכב יותר, הפוסט הזה הוא פוסט על מלחמה אחת לאומית ואישית ועל נעמה אחת עם ממלכה קורסת. זהו פוסט אופטימי על יצירתיות מתוך משבר. על אומץ ועל סוף שכולו התחלה.

הכל התחיל בקיץ ההוא. הלוהט. האדום. מייסורים ומדם. של הארץ שלנו. של החיילים שלנו. של האמהות. האבות. האחים. החברות. ושל כולנו. בוכים עם הדרום ואח״כ עם המרכז. ומזועזעים. ממלחמה אחת שזעקה ואנחנו כולנו הזדעקנו איתה. וגם העסקים קמלו והצהיבו יחד איתה. כי מי רוצה לעשות עסקים כשהדמעות פה זולגות והשמות והפנים ניבטים מדפי העיתונים בחוסר אונים בלתי נתפס.

וגם אנחנו. בסטודיו. מחוברים באינפוזיה לחדשות. לצבע האדום שלא מפסיק לצפצף מאפליקציות הטלפונים של כולנו. הרבה יותר מאשר הטלפונים עצמם. שכמעט פסקו מלצלצל.

זו היתה נקודה של משבר. כזאת שמטלטלת ולא משאירה אויר לנשום. וחיפשנו מפלט. חיפשנו את הדרך שלנו לעשות פה קצת טוב.

בתחושת מגוייסות. ברגשות קשים אבל עם מוטיבציה בשמים, החלטנו שאנחנו לא מוותרים, לא נותנים למציאות הנוראית הזאת להשתלט לנו על הכל. אנחנו מחזירים לעצמנו את השליטה ולוקחים את כל היכולות והאהבה שלנו ויוצרים יש מאין.

ואז צץ רעיון. ותוך דקות ספורות הוא כבר עלה לרשת וככה נולד “אמץ עסק”.

פרסמנו סטטוס בעמוד העסקי של הסטודיו בפייסבוק, על הימים הקשים שכולנו עוברים וביקשנו שיעזרו לנו למצוא עסק בדרום, שנפגע מהמלחמה. שתקוע ולא יכול לזוז. בגלל המקלטים. בגלל הלקוחות. בגלל הביטולים. בגלל שנגמרו לו האפשרויות. כזה שעומד על סף תהום, אבל מסוגל לראות את האור. ביקשנו לתת לו מתנה. ללוות אותו ולקדם אותו, אסטרטגית וויזואלית ולמתג אותו מא’ עד ת’ כדי שבימים הטובים שיבואו אחרי המלחמה תהיה לו אפשרות להתרומם ולהשתמש בקפיצת המדרגה להמשך הדרך.

קיבלנו המון פניות. סיפורים מרגשים וגם כואבים. פנו אלינו בני משפחה של בעלי עסקים וגם סתם אנשים טובים באמצע הדרך שרצו לסייע. והמדהים בכל הסיפור, שקיבלנו עשרות פניות מבעלי מקצוע וספקים שרצו לחבור אלינו ולהצטרף ליוזמה. הכל קרה נורא מהר. והבנו שיש כאן משהו גדול והמון אנשים שרוצים לתת וצמאים לעזור ולו במעט כדי ליצור ולייצר אי של שקט בתוך אי השקט הלאומי.

רצינו לאמץ את כולם. באמת. אם רק היינו יכולים, היינו לוקחים את כל האנשים שמאחורי הסיפורים ועוטפים אותם ומחבקים ונותנים להם עולם ומלואו. אבל היינו חייבים לבחור.

ומי ששבתה את ליבנו ולא הותירה פה עין יבשה היא נעמה וינמן מהממלכה המתוקה של נעמה.

נעמה מתגוררת בערד, היא אמא לארבעה, מתוכם זוג תאומים בנים, ששניהם חיילים ושניהם הוקפצו בהפרש של יום למלחמה ככה, עמוק לאי שם, לתוך הכאוס.

נעמה היא בעליה של הממלכה המתוקה, שנמצאת ברובע האמנים בערד ומקיימת סדנאות אפייה ובצק סוכר. העסק של נעמה עמד במשבר קשה כבר בימי עמוד ענן וצלח אותו בקושי רב. צוק איתן, כבר הותיר את נעמה ואת המשפחה כולה בפני שאלות קיומיות של ממש. סדנאות שבוטלו, אירועים שלא התקיימו, הזמנות שבוטלו ונשכחו. בעל שפוטר מהמפעל בו עבד מעל 20 שנה, מגבות ערד. צוי עיקול חסרי רחמים ושני בנים שנמצאים עמוק בפנים ודאגה מורטת עצבים. בקרוב אביא כאן את הסיפור המלא בראיון עם נעמה.

וכך, בין אזעקה לאזעקה, בין ערד לכפר סבא, בין קרני השמש החמה לבין האדום הנורא וצבעי המלחמה, נפגשנו. בהתחלה נפגשנו נעמה, יעל (מנהלת הפרוייקטים והקריאייטיב שלנו) ואני. אחכ נפגשנו נעמה וכל בנות הסטודיו. אלה היו פגישות עצובות שמחות, שהתערבבו בסיפור האישי של נעמה ובכתיבת האפיון והאסטרטגיה העסקית. היה שם כאב, אבל היתה גם התקוה.
ובסופו של דבר, יצאנו לדרך.

גיוס שותפים לדרך

לדרך הזאת, הצטרפו מספר בעלי עסקים, נותני שירות, שנשאבו יחד איתנו לרעיון האימוץ ולצורך הנתינה.

לירון דרור, הבעלים של סימפלי אד  שעוד לפני שידע עד תום במה מדובר כבר התקשר אלי ואמר שלא משנה מה, הוא בפנים ורוצה לתת בניית אתר ואחסון לשנה במתנה.

אחריו הצטרפו גל חרמוני, צלם מקסים ורגיש שאני מאוהבת בראיה שלו דרך העדשה כבר שנים ומיד כששמע על הרעיון, נרתם ליום צילומים למוצרים של נעמה (כי אם יש אתר, אי אפשר בלי צילומים מאלפים) ואפילו תוך כדי עבודה גילינו שיש קשר חברי בין אמא של גל ובין נעמה, מה שגם חיבר עוד יותר ברמה הרגשית. כמה שהעולם שלנו קטן.

ואם יש צילומים.. אי אפשר בלי סטיילינג הורס ומגע קסם. וכך הצטרפה אלינו שיר כהן, סטייליסטית וגם צלמת וסוג של גאון קולינרי בפני עצמה, כך שכל העולמות חברו להם יחד בצורה מושלמת.

נשאר מי שידע לתרגם את כל הטוב הזה לסיפור. הסיפור של נעמה. פה כבר ידעתי מי תדע להוציא מנעמה ומהסיפור שלה את הדבר הזה שיגרום לאנשים סביב להבין כמה זה מיוחד. כמה נעמה מדהימה. כמה הפוטנציאל הוא ענק וכמה מה שקרה לה הוא נפלא. לא היתה לי התלבטות, פניתי לשרון בג לייבוביץ מברית המילה.

את שרון אני מכירה שנים, שרון היא היחידה שהצליחה בצורה מושלמת לכתוב את מה שאני רציתי להגיד כשעבדתי על האתר של הסטודיו הפרטי שלי וגם את כל מה שרציתי להגיד על מותג מוצרי הנייר שלי. שרון היא אלופת המילים מבחינתי. ולא יכולתי שלא לעוף מהתרגשות כשהיא אמרה כן. (she said yes) .

וככה נולדו להם גם הטקסטים המלכותיים לאתר הממלכה.

מפרוייקט שהיה אמור בתחילת דרכו לכלול מיתוג בסיסי, הוא הפך לפרוייקט גדול, ששותפים לו המון אנשים מקסימים, מלאי נתינה ורצון לשנות את העולם ואולי קצת גם את הסטטיסטיקה. ונעמה אחת, אמיצה מאוד, הוי כמה הבחירה בנעמה היתה נכונה. במקום. בזמן. באשה הקסומה הזו שכלל לא הבינה כשכתבה לי את המכתב, לאן היא נכנסת ו”רק” ניסתה את מזלה.. נעמה לקחה בשתי ידיים (שלא לומר עשר ידיים) את המתנה שניתנה לה ובמקביל לעבודה שלנו על המיתוג, לצילומים ולאתר, החלה לשפץ את הסטודיו. החלה לייצר שיתופי פעולה שיוצאים לאור ממש בימים אלה ומסטודיו קטן וחמוד לעיצוב וסדנאות אפיה ובצק סוכר, הפכה במלוא מובן המילה לממלכה. הממלכה המתוקה של נעמה.

לחלק ב׳ – מיתוג מתוק

לחלק ג’ – הממלכה המתוקה של נעמה

Credits

ניהול והפקה – Curly Black הגר אשחר ניר

ניהול קריאטיב, UX – יעל עשת

עיצוב – לירון אברהמי

קופירייטינג – שרון בג

צילום – גל חרמוני

סטיילינג – שיר כהן

—-

מזמינה אתכם להגיב, לספר את הסיפור שלכם, מה עשתה לכם המלחמה ואיך התרוממתם משם.

—-

תגובות פייסבוק

תגובות

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *