איך הופכים אפיון מותג למחקר ויזואלי?

זוכרים שכתבתי כאן על אפיון מותג? אם לא, אני פה כדי להזכיר. כתבתי פוסט על איך מייצרים אפיון מותג נכון, כחלק בלתי נפרד מתהליך מיתוג. כזה שיהיה לנו יעיל ונוח לעבוד איתו, גם מצד בעלי העסקים והמותגים וגם מצד הספקים. עיצוב, אסטרטגיה, שיווק, קופירייטינג. האפיון עושה לנו סדר. בורר את המידע הרלוונטי, התמצית של המותג, כדי שנוכל אחר כך ללכת ולחקור אותו.

יש לנו אפיון מותג מעולה. מה עושים איתו עכשיו?

נפגשנו עם הלקוח, שתינו קפה שווה ומעורר חושים ואכלנו קרואסון שקדים פריך (זה מה שקורה כשכותבים פוסטים כשרעבים אגב, הבטחתי לעצמי שאני לא קמה עד שאני מסיימת וכך הדמיון מחפש לו דרכים להשביע אותי) יש לנו חזון ושליחות וערכים מדוייקים ומנוסחים היטב, (אם הם עוד לא מנוסחים היטב, אני ממליצה בחום לקפוץ לבנק הערכים שהכנתי לכם ולנסח אותם לפני השלב הבא), יש לנו מידע על המתחרים, החוזקות והחולשות של המותג והמידע מתחיל להתגבש למסמך.

בשלב הזה, אני קודם כל קוראת אותו כמה פעמים, מדייקת ניסוחים ומסמנת דברים שאולי לא היו מהודקים ושיש לי שאלות לגביהם. אחר כך אני שולחת את המסמך ללקוח ונותנת לו יום יומיים לעבור על הכל, להוסיף, להוריד, לשנות, לדייק וכמובן לאשר לקראת תחילת המחקר. אם האפיון הוא עבור עצמכם, אני ממליצה עד מאוד לתת למישהו שאתם סומכים עליו במליון אחוז ושמכיר אתכם ואת העסק לקרוא את האפיון שלכם ולתת הערות והארות. שיתוף יכול לשפר ולדייק פלאים.

דברים שקורים בין האפיון למחקר:

בסיום האפיון אנחנו מבינים מי הוא המותג ואנחנו יודעים עליו מספיק כדי להתחיל ולחקור לעומק את מה שרלוונטי לתהליך העיצוב.

לאפיון יש השפעה רבה על המחקר. למעשה הוא נועד כדי לחדד ולדייק את עולם התוכן העסקי והויזואלי של המותג. זה השלב שאני קוראת לו בסטודיו ישיבת קונספט. מה צריך לטובת העניין? שוקולד. קפה וחבילת מרקרים בכל מיני צבעים. בשלב הזה אנחנו קוראים (ואני ממליצה מאוד לעשות זאת) שוב על האפיון, הפעם עם מרקרים בכמה צבעים ומתחילים לסמן:

• מילים שחזרו על עצמן יותר מפעם אחת

• ביטויים ומשפטים שהודגשו על ידי הלקוח

• דימויים שהועלו על ידי הלקוח

• מילים שמבטאות בידול ממשי ממתחרים

• מילים שמבטאות את ערכי הליבה של המותג

אלה יהפכו להיות מילות מפתח לחיפוש רפרנסים ויזואלים ומילוליים ברשת.

מילים שתפקידן להוביל אותנו אל מחוזות חדשים. אנחנו לא מחפשים לפי מילים שבהכרח תואמות את מהות המותג (מסעדה = אוכל | מטפלים = ריפוי | עורך דין = צדק) לא. אנחנו חוקרים את המותג הספציפי ואת הערכים הספציפיים לו. הם יכולים לגמרי לבוא מעולמות תוכן אחרים ואפילו רחוקים משלו.

אי אפשר לחקור הכל.

תהליך מחקר טוב מעמיק בנקודות שאנחנו מזהים בהן כפוטנציאל להפקת תובנות.

כדי לייצר מחקר טוב אנחנו נפרק את האפיון לאט לאט עד שנוכל להבין מה כדאי ונכון לחקור.

כדי להצליח במחקר חשוב להיות חרוצים ולתעד את התהליכים שלנו. לתעד אומר לסכם, לשמור סימוכין ומקורות לתובנות ולמסקנות.

לא להסתמך על הזיכרון. לא להסתמך על דברים שאין להם בסיס וסיבה. עיצוב בא לתת מענה ופתרון לבעיה. הוא לא יכול להיות ״סתם יפה״. סימוכין ומקורות לתהליך המחקר יובילו אותנו לעיצוב מדוייק וחכם. התיעוד נועד גם לעזור ולהעביר ללקוח את הרעיון המרכזי העומד מאחורי העיצוב. לתת לו את הסיבה ואת תובנות המחקר ולחבר אותו לתהליך העיצוב. חוסר תיעוד יכול להפיל רעיון מעולה, רק כי הסיבה מאחורי העיצוב לא הובהרה כראוי.

במקורות ההשראה קשה לי להאמין שאני יכולה לחדש, אנחנו כולנו מסתובבים באותם מקומות ומחפשים את עולמות התוכן שלנו בעולם וירטואלי, גלובלי וויראלי.

אנחנו מסתובבים ועושים מחקר נכון להיום בעיקר ב- pinterest, dribble, muzli, google

את המילים שמירקרנו קודם, אנחנו מתחילים להריץ בחיפושים. כל מילה שרלוונטית לתהליך תיבדק בדרך כלל בכמה ערוצים (אלה המוזכרים כאן מעלה) ובכמה צירופים.

צירופים מומלץ לצרף מעולם העיצוב ולהתאים לתוכן הויזואלי הנכון לפרוייקט, למשל אם ניקח את המילה קהילה לדוגמה, והפרוייקט הוא עיצוב לוגו, אנחנו נחפש:

• community graphic design

• community logo design

• community visual communication

את החומרים אנחנו שומרים בתיקיית פינטרסט סודית, שזה אומר שרק אנחנו (המעצבים בסטודיו ואנוכי ולפעמים גם הלקוח) יכולים לראות והיא לא פתוחה לקהל הרחב. שם אנחנו נועצים את הרפרנסים, את הרעיונות הויזואלים, את המידע שאנחנו אוספים ומתעדים. אם אתם עוד לא בחברים ברשת הויזואלית הזו שכולם מבדברים עליה ורוצים לעשות תיקון בעניין, הנה הדרכה מעולה איך לבנות פרופיל פינטרסט מנצח מפי הבלוגריסטית נאמבר וואן יונית צוק. וסדנאות פינטרסט אצל אושיית הפינטרסט מספר אחת תמרי סלונים ליבס שתלמד אתכם את רזי ונפלאות הרשת החברתית הזו וגם צעד צעד מה אפשר לעשות בה.

אחרי שיש לנו תיקייה עשירה ומעשירה, אפשר להתחיל לקבל ממנה תובנות, לסנן ולגלות מוטיבים גרפים שחוזרים על עצמם ושיש בהם אמירה שהמותג יכול להזדהות איתה.

אפשר לראות בדוגמא שמתחילות להיווצר כאן תובנות גרפיות. אוסף של דימויים שניתן להבין את הקשר בינהם. אפילו צבעוניות שמתחילה להתגבש.

האיסוף הזה הוא אחד מתוך כמה עשרות. זו דוגמא למילה אחת ומספר צירופים. צריך לזכור שמסומנות לנו עוד אי אילו מילים שמגיע להן מחקר ויזואלי משלהן ואת הסקת המסקנות הסופיות נעשה רק כשיהיו לנו כל המחקרים של כל המילים המסומנות עם הצירופים השונים.

ריכזתי לכם כאן עוד 6 עקרונות שיכולים ליעל מחקר ולהפוך אותו לבעל ערך:

יש מותגים שיש להם סיפור מותג חזק מאוד, שעשו איזה שינוי דרמטי שמעורר רגש, שמעבר לערכים ולמילים, אפשר למצוא כיווני מחקר נוספים ששווה להתייחס אליהם ולא לפספס אותם.

אחת הדרכים להגיע ללב הקהל היא לחקור אותו לעומק, להבין את אורח חייו, את המקומות שהוא מבלה בהם, המקומות שהוא נמצא בהם פיזית ווירטואלית ומה הוא מחפש בהם. איפה הוא מבלה, עם מי הוא נפגש, באיזה רשתות חברתיות הוא חבר, איפה הוא גולש, איך ואיפה הוא מבצע רכישות ומאיזה סוג. כלך מידע רלוונטי שייתן לנו חומר לעולמות תוכן ויזואלים ולסוגי חיפושים.

חשוב לראות בעיניים איך נראים המתחרים, בין אם זהו מוצר מדף ובין אם זה שירות או מוצר אינטרנטי. נראות המתחרים יכולה לספק לנו מידע כמו מה לא לעשות, איך לייצר בידול, לפעמים אנחנו יכולים לדעת על הצלחה או אי הצלחה של מיתוג ולהתייחס לכך.

אם הלקוח שלי הוא גלידה שכונתית, אני אחפש את מה שהיא מעניקה באופן רגשי לקהל, נניח שהיא מעניקה לקהל 10 דקות של אושר במרחק הליכה מהבית. אני אחפש מה עוד בסביבה נותן את אותם עשר דקות של אושר במרחק הליכה מהבית ואבחן גם את הנראות והאסטרטגיה שלו. גם כאן המידע שנגלה יכול להיות דרך מצויינת להתמקד.

לדוגמה: למה אני חוזרת וקונה פלאפל בדוכן הפלאפל הקבוע שלי (או יותר נכון למה עשיתי את זה במשך 6 השנים שהסטודיו שלי היה בכפר סבא שתי קומות מעליו)?

1. כי הם אדיבים אלי בצורה בלתי רגילה (נדיבות)

2. כי הם זוכרים את השם שלי ומה בדיוק אני אוהבת (יחס אישי)

3. כי הם קרובים למקום עבודה שלי (נגיש)

4. כי המחיר מאפשר לי לאכול שלוש פעמים בשבוע בחוץ, לעומ אפשרויות אחרות בסביבה שמאפשרות לי פעם אחת (מחיר)

5. כי תמיד יש אנשים שאני מכירה ונחמד לפגוש חברה באמצע היום (קהילה)

6. כי זה הפלאפל הכי בריא בארץ (בריאות) <– זאת כבר המצאה, אבל כל השאר אמיתי לגמרי.

   ברגע שזיהיתי אני הופכת גם אותן למילות מפתח. מילות חיפוש.

הבעלים של המותג לא נמצא לידו או עם המוצרים שלו בכל רגע נתון. הוא גם לא צריך. אנחנו צריכים להבין מי כן מדבר את המותג בנוסף למובן מאליו. בדרך כלל יהיו אלה עובדים בארגון, ספקים, שותפים לדרך, עמיתים וקהילות שקשורות אליו. חשוב לזכור שגם השגרירים של המותג הם קהל יעד. הם צריכים להבין אותו, לשגרר אותו, לספר עליו לעולם.

מחקר טוב נעשה בצורה המקיפה את מילות המפתח שהוצאנו מאפיון המותג, תוך חיפוש ממוקד שפותח את המחשבה לכיוונים שאינם בהכרח קשורים ישירות לתחום המותג, אלא למסרים שחשוב לו להעביר.

סיום איכותי של מחקר יהיה כאשר יש בידי תובנות ברורות או כאלה שלא ידעתי קודם, או כאלה שמצאתי להן סימוכין. סימן לסיום המחקר הוא קבלת רעיונות וכיוונים ויזואלים להתחלת שלב העיצוב.

—♥—

וברגע של כנות, הרבה זמן לא הייתי כאן. זאת אומרת הייתי, אבל לא כתבתי, למרות שהבטחתי, למרות שתכננתי,

הפוסט הזה הוא המשך ישיר של סדרת פוסטים שהתחלתי לכתוב לפני שנה. אני מקווה ומייחלת שהוא יהיה לכלי ביד היוצרים שאתם.

שמחה שהגעתם עד כאן, התגעגעתי אליכם. התגעגעתי לעצמי. התגעגעתי לכתוב כאן. בבית הזה. אני כה אשמח לתגובה, אות או סימן שהייתם. שקראתם כאן 🙂

אני אשמח שתגיבו כאן בבלוג, אתם מוזמנים בשמחה לשתף, להעביר, לשלוח ולפזר ולהפיץ לכל עבר :).
לשיתוף, אפשר ללחוץ על אחד האייקונים מטה או להעתיק את הלינק

מוזמנים לשלוח לי תגובות, שאלות, תהיות, בקשות למייל hagar@curlyblack.com

לקבלת פוסטים חדשים, רעננים ומעוררים אתם מוזמנים להרשם, מבטיחה שיהיה שווה וארוז היטב 🙂

תודה על שאתם כאן איתי, עוצרים לרגע, וקוראים וכמו שאני תמיד אומרת,
בשבילי זה לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים.

באהבה ♥
הגר

SaveSave

SaveSave

SaveSave

SaveSave

SaveSave

SaveSaveSaveSave

SaveSave

SaveSave