אפיון מותג. מה זה? ומה עושים עם זה?

לפי חודש וחצי היתה לי יום הולדת וכתבתי פוסט על יומולדת. רכבת. הרים ומשאלות הלב בפוסט איחלתי לעצמי 19 איחולים לשנה החדשה. שניים מהם (מספר 4 ומספר 5 ליתר דיוק) היו ללמד ולעמוד מול קהל. עבדתי קשה כדי להגיע לשלב בו אני יכולה ורוצה ויודעת שיש לי המון מה לתת שם.

מסתבר שכשאומרים (או כותבים במקרה שלי) חלומות בקול רם, הם עשויים להפוך למציאות מהר יותר ממה שציפינו.

לפני שבוע בדיוק, עמדתי מול 40 מעצבות והעברתי הרצאה על מותגים, מערכות יחסים וחמוצים (אני אכתוב עליהם יום אחד פוסט על החמוצים האלה מבטיחה :)) ולימדתי בה גם תהליכי עבודה מול לקוח. פוף שתי ציפורים, שני חלומות. מתגשמים.

ואז הבנתי שפה. בבית. יש מקום להמשיך את השיח ההוא. ולכן, בהמשך להרצאה ובהמשך לפוסט שכתבתי לפני חודשיים, מפגשים. אנשים. מותגים ומערכות יחסים, עסק בהבנת מערכת היחסים שמתהווה בין מותגים ועסקים בכלל לבין קהלי היעד שלהם. יחסים שדומים מאוד לאלה שקורים בין אדם לאדם. בפוסט הזה, אני רוצה להמשיך את הקו ולתת עוד כלים להבין את המותג ולדייק אותו.

אני מאמינה שככל שנגדיר טוב יותר מי הוא המותג או העסק וניצוק לתוכו את המרכיבים ואת אבני היסוד שיהיו מזוהים איתו וליצור עבורו את הבידול הנכון, כך הלקוחות שלו יקשרו אליו לטווח הארוך ותתפתח מערכת יחסים.

ולכן, הפוסט הזה בא לעשות סדר.

מה זה אפיון מותג?

אפיון המותג הוא תהליך יצירת DNA האסטרטגי, התוכני והויזואלי של המותג.

זה החלק החשוב ביותר בתהליך העבודה על בניית הזהות הגרפית. נכון שאי אפשר בלי החלק של העיצוב, כי אז לא יהיה תוצר, אבל אי אפשר גם בלי האפיון, בלעדיו העיצוב נעשה ללא תשתית ובסיס, או בהקבלה לעולם הבניה, זה יהיה בערך כמו לבנות בניין בלי לנקות את השטח, להכין את הקרקע, לחפור לעומק ולבנות את היסודות.

תהליך אפיון מותג הוא בסיסי ביותר והכרחי עבור כל עסק גדול או קטן. הוא המצפן של העסק, מה שמגדיר אותו עבור בעליו בראש וראשונה ועבור כל מי שבא איתו במגע בכל דרך. זה השלב בו יעלו שאלות לגבי המותג שלנו והתשובות עליהן יתוו את הדרך וינחו אותנו, במחקר, בתובנות ובקבלת החלטות אסטרטגיות, תוכן, עיצוב ושיווק.

האפיון הוא השלב הראשון בתהליך בניית הזהות המותגית והוא מכיל את כל הגדרות המותג, דרכן ואיתן אפשר לייצר לו שפה ויזואלית, טקסטואלית וחווית מותג שמתאימה לקהל ונכונה למותג ולהבין לאילו מרכיבים הוא זקוק כדי לחיות ולהשאר כאן לטווח הארוך.

למה צריך אפיון מותג?

כי אפיון מותג עוזר למותג לרוץ למרחקים ארוכים, לנשום נכון בדרך ולעשות בחירות נכונות. הוא עושה סדר וממקד את המותג למקום המדוייק לו.

אם עובדים נכון ועקבי האפיון יהפוך לכלי עבודה ויהיה בסיס לכמעט כל דבר שהמותג יעבור בחייו במדיות השונות.

הוא יכול להיות בסיס לכתיבה שיווקית ולאנשי תוכן, בין אם נעשית לבד או עם גורם מקצועי, ובסיס למעצבים שעובדים על פיתוח הנראות הויזואלית של המותג, לאנשי ה-UX שחשוב שידעו כמה שיותר על המוצר שאותו הם מאפיינים בעצמם (אפיון חווית משתמש הוא שונה, מבטיחה הרחבה גם על זה בקרוב).

אפשר גם בלי?

כמו בכל דבר בחיים. אפשר הכל. לא מומלץ. מותג בלי טיפת אסטרטגיה הוא מותג עירום שיהיה לו קשה לקבל החלטות בטווח הארוך. החלטות לגבי תוכן, אסטרטגיה, שיווק, עיצוב וכל מה שבהמשך יתחזק אותו ואת מערכת היחסים שלו עם הקהל שלו (שגם הוא יאופיין ויחודד).

האם גם עסק קטן צריך אפיון מותג?

תשובתי הכנה ודעתי היא שחד משמעית כן! למה? כי גם אם לא עושים תהליך מיתוג מלא, אפיון המותג, מטרתו לעשות סדר בעסק, להבין את מהותו ואת הפוטנציאל האסטרטגי שבו ובעזרת הכלי הזה לקדם את העסק.

אפשר לבד או שחייבים איש מקצוע?

תלוי. כמה משאבים יש לכם? האם אתם אוטודידקטים ומסוגלים לשבת ולקרוא חומרים, להקשיב להרצאות, לראות סרטונים? אם התשובה כן, אז אפשר גם לבד. כמו בכל דבר, תמיד יהיו את האנשים המוכשרים האלה שמתנפלים עךל איזה נושא ולומדים אותו וחוקרים אותו ופשוט יודעים לעשות אותו מעולה. יש כאלה. אני מכירה כמה. אם אתם בינהם. זכיתם ואם אין לכם משאבים מספקים, אז שבו, תלמדו את השטח ותעשו אפיון מותג לבד. טיפים וכלים לאיך לעשות את זה לבד בהמשך הפוסט.

מי שאין לו את היכולות האלה, אני ממליצה בחום להעזר באנשי מקצוע שעוסקים באפיון מותג יכולים להיות אנשי אסטרטגיה, יועצי שיווק שיש להם חשיבה אסטרטגית, מעצבים שמגיעים מתחום המיתוג והאסטרטגיה, מפתחי תוכן שיש להם יכולת ראיה מרחבית ומגיעים מעולם המיתוג.

ברור שבחברה גדולה זה מתוקצב יותר. היום הרבה יותר מפעם, חברות מבינות שהן לא מוכרות מוצרים, אלא חוויות וסיפורים ומוכנים להשקיע בתהליכים יותר מורכבים כדי להגיע לתוצאות יותר טובות, יותר מקדמות ויותר מוכרות.

ולגבי עסקים קטנים, אני מאמינה שעסק קטן צריך לחשוב בדיוק כמו עסק גדול ולעשות את הדברים בצורה הכי מקצועית שיש. אבל אני גם מבינה שהדברים שעסק קטן צריך להשקיע בהם, הם רבים והמשאבים הם לא אותם משאבים ולכן מוצאים דרכים יצירתיות להתקדם.

לפעמים עדיף לעשות צעד או שניים לבד מאשר לא לעשות בכלל. וזה תלוי אופי כמובן וסוג עסק. אז עושים. פשוט עושים.

דבר נוסף, לגבי אסטרטגיה נקודתית, צורך נקודתי במיקוד, אסטרטגיית תוכן לבלוג, אסטרטגיית תוכן לפייסבוק, לאינסטגרם, חשיבה על קמפיין ספציפי, הייתי מחפשת מישהו שמומחה בתחום הנקודתי בו אני כרגע צריכה מינוף ופותרת את זה כעניין נקודתי. או ואני מודה שלי אישית לא יצא להשתמש בטכניקה הזו בדברים גדולים, כן בקטנות, זה חוכמת ההמונים. אפשר להרחיב על הנושא עם כוס קפה והאתר של ליאור צורף אתם תהנו 🙂

אז איך עושים את זה?

בחברה או ארגון בהם יש אנשים שתפקידם לנהל את המותג, להניע אותו ולקבל לגביו החלטות אסטרטגיות, יעשה ראיון עם עם אותם בעלי תפקידים, שהם אנשי המפתח בארגון ותפקידם לתת תמונה רחבה וכוללת עד כמה שניתן על המותג. בעסק קטן, יעשה הראיון עם הבעלים בדרך כלל, או איש מפתח אחר אם יש כזה, שיש לו את היכולת לראות את המותג בצורה רחבה ומקיפה.

תהליך אפיון טוב הוא כזה שבסופו יש כיוונים ומילות מפתח למחקר (עליו יהיה פוסט נפרד בהמשך).

כדי להצליח לדייק, יש לשאול שאלות טובות (אותן אני אתאר כאן מטה) ולהתעקש על תשובות איכותיות ומדוייקות גם אם לא הכל נראה רלוונטי.

אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל לחשוב על כיוונים גרפים לפני סיום האפיון ומעבר למחקר, מהסיבה הפשוטה שהאפיון מגלה לנו דברים חדשים על המותג ומלמד אותנו נתונים סופר חשובים עליו והמחקר מביא איתו תובנות אמיתיות שאותן נוכל ליישם אחר כך בשלב העיצוב.

סיום איכותי ונכון לתהליך אפיון יהיה יצירת מסמך אפיון, המתעד ומסכם את כל הנקודות הרלוונטיות. את המסמך הזה אני שולחת ללקוח, שיעבור עליו, יוסיף, יוריד, יגיב עליו ויאשר אותו לפני שלב המחקר והעיצוב. מי שעושה אפיון לעסק שלו, שיסכם עבור עצמו ויעבור עליו שנית.

מה הן השאלות שאפיון מותג צריך לענות עליהן

מה בעצם המותג רוצה להעביר? מותג שרוצה להתפס על ידי הקהל שלו כחדשני (בכל תחום שהוא) יצטרך לשדר את המסר והערך הזה בכל הופעותיו, במרכיבים הויזואלים שלו, בחשיבה האסטרטגית שלו, אל מול הארגון פנימה ומהאנשים בארגון החוצה, בתוכנית העסקית שלו, בהיותו ראשון אל מול מתחריו בבחינת הבאה לשוק של עולמות חדשים, מוצרים חדשים, רעיונות מקוריים וחדשים ואפילו במערכת היחסים אותה הוא מנהל עם לקוחותיו הוא יצטרך למצוא את הדרך להיות חדשני.

מותג שחשוב לו להיות שירותי מעל ומעבר למצופה, יצטרך לחשוב איך לגרום לקהל שלו להבין שזה הערך הכי הכי  שלו ולעשות פעולות שעונות בדיוק על הערך הזה. למשל כאשר מתקבלת תלונה, למצוא את הדרך להפוך חיסרון ליתרון.

זה הזמן לבדוק מה חושב עלינו הקהל שלנו? ו.. מה אנחנו רוצים שהוא יחשוב עלינו.

זה הזמן להבין ולהחליט מה מבדל אותנו מהקולגות והמתחרים שלנו?
מה מייחד את המותג שלנו?
מה עושה אותו בעל ערך אמיתי עבור הצרכנים שלו?

13 שאלות לדיוק כל תהליך אפיון ומיתוג מכל סוג שהוא

1- הייעוד

הייעוד עוסק בפוטנציאל ובמהות הקיומית של המותג והעסק ובזה של האדם העומד מאחוריהם. לכן, הגדרת הייעוד תעשה ע”י הבנה של מה אנחנו רוצים שתהיה ההשפעה של העסק על החיים הפרטיים והעסקיים? מה החלום שלך? מה יביא אושר לחייך? מי המודל שלך? לכתוב ולהתכוונן למשהו שאנחנו רוצים וחולמים עושה פלאים.

הייעוד בשונה משאר השאלות יכול לגעת גם בשאיפות פרטיות (משפחה, בית, ילדים, רצונות, חלומות, שאיפות). לאן העסק יביא אותי כלכלית? איך אני יכול לקדם את עצמי בעזרת העסק שלי? הייעוד מדבר על מה שאנחנו רוצים שיהיה ומה נדרש מאיתנו לצורך כך בכל הרמות (רגשית, כלכלית, זוגית, עסקית וכו וכו).

2. חזון (Vision)

“אם נדע קודם היכן אנו נמצאים, ולאן פנינו מועדות, נדע טוב יותר מה עלינו לעשות וכיצד עלינו לעשות זאת”. (אברהם לינקולן)

מהי מטרת העל של המותג או העסק?
הדבר שלשמו פועל כל המנגנון העסקי, מאין אבן דרך גבוהה שאליה הולכים ומתרכזים כל השבילים.
החזון הוא ארצי וחייב להיות משהו שניתן ליישם. הטווח הוא 3-5 שנים מהיום. (משפט שניים מתומצתים).

לדוגמא:

החזון של מייקרוסופט בשנת 1975 היה “מחשב על כל שולחן משרדי ובכל בית” והיום “להעצים כל אדם וכל ארגון בעולמנו כדי שיוכל להשיג עוד”

החזון של בטרפלייס (שכבר אינם איתנו עוד) הוא חזון מהמם בעיניי “ליצור עולם נקי יותר, מאוזן יותר וריווחי יותר”

החזון של פדקס הוא פרקטי “מעבר ממקום למקום ביעילות, בדיוק ובמהירות”

3. שליחות (Mission)

אם אתה מסוגל לחלום, אתה מסוגל גם לבצע”  (וולט דיסני)

השליחות עונה על השאלה למה בעצם המותג קיים ועל איזה צורך הוא עונה (והתשובה היא לא כסף)
זו שאלה המתארת את המשימות (מטרות משנה) בדרך להגיע אל החזון והן יכולות להיות גם בצד הרגשי וגם בצד המעשי

לדוגמא ובהמשך ישיר לחזון (באמצעות השליחות נגיע לחזון):

השליחות של מייקרוסופט “בניית ענן חכם, תהליכי ייעילות, תהליכים עסקיים והפיכת המיחשוב לאישי יותר, תוך שמירה על ערך הפרטיות והיכולת שלך לשלוט בנתונים שלך”

השליחות של בטרפלייס (שכבר אינם איתנו עוד) “באמצעות מעבר לנסיעה במכוניות חשמליות”

השליחות של פדקס היא מערכת שמאפשרת לחברות לשגר מלאים ולעקוב אחריהם באמצעות צי של “מחסנים במהירות 880 קמ”ש”” 
(שאלה הם המטוסים שלהם וכל צי התחבורה שברשותם)

4. קהל יעד (Target Market)

“אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש.” (מאיה אנג’לו)

כדי שנוכל לפנות לקהל שלנו, חשוב להגדיר למי המותג או העסק שלנו פונה. אנחנו רוצים את הקהל שלנו קרוב אלינו, אנחנו רוצים לעשות לו טוב ולפתח איתו מערכת יחסים טובה וארוכת טווח. זה לא אומר שרק מי שמגדירים כקהל יעד יהיה הקהל, זה אומר שהקהל שנגדיר, הוא העיקרי ואליו מכוונים בכל מרכיבי העסק והמותג.

סיווג קהל למשל – עסקי או פרטי? בינלאומי או ישראלי? טווח מחירים עסקי – תחום? נותני שירות? מכירה? סיטונאי או קמעונאי? מיקום גיאוגרפי פרטי – טווח גילאים, מגדר, אופי, מה צורכים? איפה נמצאים? איפה מחפשים את זה?

* רצוי מאוד מאוד לא לתת לשאלה הזאת להענות ב”כולם”. “כולם” הוא לא קהל יעד ממוקד וזה לא בריא לעסק לכוון ל”כולם”.

קוקה קולה שותים גם אנשים בני חמישים, שישים וגם יותר, אבל הקהל של קוקה קולה הוא צעיר, דינמי, אנרגטי, כזה ששותה את טעם החיים.

5. ערכים (Values)

“אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו.” (אלכסנדר גרהם בל)
* אפשר להחליף את המילה אדם במילה “מותג” 🙂

מהן אבני היסוד, עליהן מושתת העסק/המותג ברמה הערכית? מה הדברים שהמותג רוצה להקרין פנימה והחוצה ועושים אותו מי שהוא?

חשוב לשים לב שיש ערכי סף, ערכים שיהיו נכונים כמעט לכל מותג או עסק באותה קטגוריה כמו “טעים” או “איכותי” למסעדה או רשת מזון וכמו “מקצועי” אצל מטפלים, או “כשרון” אצל מעצבים מכל הסוגים.

וערכים שהם ערכים מבדלים שאותם אנחנו מחפשים כמו “עדתי”, “אתני”, “בייתי” במסעדות או “רכות”, “דיסקרטיות”, “מגוון” אצל מטפלים וערכים כמו “כשרון ייחודי לפתרונות ומכשולים בעיצוב פנים”, “דיוק”, “מקוריות” אצל מעצבים.

חברת אפל שכתבתי על תהליך עיצוב הלוגו שלה רבות באחד הפוסטים שאני יותר אוהבת מסעותי בארץ לוגולנד #01 Apple חרטה על דגלה את הערכים “יצירתיות”, “חדשנות” ו”שבירת מוסכמות” ואין ספק שזו חברה שעומדת מאחורי ערכיה.

בהמשך לפוסט זה, העליתי פוסט שמוקדש רק לערכים ובו רשימת ערכים לדוגמא שניתן להשתמש בהם להגדרת ערכי המותג, בסוף הפוסט יש גם קובץ להורדה של רשימת הערכים למעבר לפוסט לחצו כאן.

6. אישיות (Personality)

“כל חיי, תמיד רציתי להיות מישהו. עכשיו אני מבינה שהייתי צריכה להיות יותר ספציפית” (ג’יין וואגנר)

אנחנו אנשים ונשים עם אסופה של תכונות אופי שמרכיבות את הדבר השלם. גם מותגים אנחנו תופסים ככאלה ומשייכים להם תכונות והתנהגות. השאלה הזו עונה מה היינו חושבים על המותג אילו היה בן אדם. מי הוא או היא היו? בן או בת כמה? מה תכונות האופי הבולטות שלו? מה אוהב/ת? איך מתלבש/ת? מי החברים שלו/ה? מה הן תכונות האופי שהחברים שלו/ה היו מציינים לגביו/ה?

* לא לפחד מתיאור אישיות עם תכונות הסותרות זו את זו. ככל שהאישיות תהיה מורכבת ועם סתירות, ככה עשוי המותג להיות מעניין יותר. ממש כמו בבני אדם. אדם שהוא גם בליין וטורף מסיבות לארוחת בוקר וגם איש בית ומשפחה, אדם שהוא גם חברותי ואוהב אדם וגם אוהב את הלבד שלו ולהתבודד.

מערכת הניוזלטרים של Mailchimp למשל, מתחזקת אישיות מותג מגניבה, הומוריסטית, שובת לב, חברית וקורצת.

אני מוצאת בשאלה הזאת המון קסם, אבל יש גם מי שלא מאמין בהגדרת אישיות מותג וזה גם בסדר גמור, והנה גישה מעניינת של רן סגל שחושב אחרת ומעניין לראות דרכים שונות להסתכל על יצירת מותג.

7. טון דיבור (Tone of Voice)

השפה המילולית והרגשית.
מי הוא המותג עבור הקהל שלו?
איך אנחנו תופסים אותו?

האם הוא פונה אלינו כחבר | כמורה דרך | כמדריך | כאוטוריטת סמכות בתחום | כמרצה | כמאהב?
האם הוא מפלרטט? לקוני? או שיש לו הרבה מה להגיד? האם הוא חברה’מן? או דווקא מוסדי ורשמי?
אלה חלק מהשאלות שכדאי לשאול כשמחליטים החלטות ובוחרים כיוון של שפה מילולית.

ממליצה מאוד לאנשי דיגיטל, UX ומיקרו קופי להתעכב על הסעיף הזה ולקרוא בהרחבה את הראיון שערכתי עם כנרת יפרח ואצל כנרת באתר נמלה וגם לקנות את הספר הכה מצויין שלה בנושא (לקוראי הבלוג יש גם הנחה על הספר בהקלדת קוד הקופון: HAGAR.BLOG (בסוף הטופס ישאלו אתכם אם יש לכם קופון))

אותה מערכת של Mailchimp מדברת לקהל שלה כאל חבר, ידיד ועושה זאת בצורה נעימה קלילה, מצחיקה, מלאת חן והומור. השפה שלה היא שם דבר בקרב כותבי מיקרו-קופי.

8. ערוצי שיווק (Marketing channels)

“דברים גדולים נעשו על ידי סדרה של דברים קטנים שקובצו יחד.” (וינסנט ואן גוך)

בעולם הדינמי ובעל אלפי הראשים בו אנחנו חיים, מותגים שואלים את עצמם איפה הכי נכון לי להיות. יש אינסוף מדיות והעומס הוא כמעט בלתי אפשרי. עם זאת, לכל עסק ולכל מותג יש את הפוטנציאל להגיע לקהל שלו. כדי להבין איך, צריך לענות על השאלה איפה הקהל שלי נמצא? מה בדיוק הוא מחפש ואיפה הוא מחפש את זה? ואז להחליט איפה פוגשים את המותג? חנות פיזית? נקודות מכירה פיזיות? דוכנים? חנות אינטרנטית? פייסבוק? לינקדאין? אינסטגרם? בלוג? דיילים פנים אל פנים?
ככל שיהיה לנו יותר מידע על הקהל שלנו ועל ההרגלים שלו, כך נוכל לבחור את דרכי השיווק של ולהתאים את העיצוב להן את העיצוב.

9. חוזקות (Strengths)

חוזקות – הדברים שיכולים לחזק מותג בשוק ולתת לו פור. מחקרים אומרים כי היכולת להתפתח גדלה כשמתבססים על חוזקות שבמילא קיימות אצלנו. זה יכול להיות התמחות ספציפית ונישתית שלמתחרים יהיה קשה להשתוות אליה, שימוש בחומרי גלם יחודיים עם ערך רב עבור הקהל וקשה להשיגם, בלעדיות על תחום מסויים ביבוא.

10. חולשות (Weaknesses)

מה פחות טוב ומחליש את המותג? למשל חוסר בגב כלכלי, חוסר הכרות עם המותג בשוק, ריבוי מתחרים שיושבים על נישה דומה.

11. הזדמנויות (Opportunities)

מה עשוי להוות עבור המותג קידום, מקפצה, השגת מטרה בצורה מהירה וטובה יותר? למשל שיתופי פעולה מעניינים, טרנד שמתממשק למותג, תקשורת שמקדמת נושא מסויים שאפשר “לקפוץ” עליו ולקחת טרמפ שיווקי.

12. איומים (Threats)

מה יכול לאיים על קיומו של המותג או העסק. למשל מיתון, מלחמה היא איום וגם דברים קטנים כמו טרנד שלילי, תקשורת שלילית וכדומה.

* יש דברים שיכולים להיות בכמה מן ההגדרות. למשל חוסר הכרות עם מותג בשוק יכול להיות חיסרון וחולשה אבל הוא יכול להיות גם הזזדמנות בהרבה מקרים שיכולה להפוך את החולשה לחוזקה.

13. מתחרים/קולגות (Competitors and colleagues)

 “לעולם אל תפחד ללכת אחרי הזרם ולעולם אל תפחד לקחת את הזרם אחריך.” (וינסטון צ’רצ’יל)

חשוב לנו להבין באיזה מגרש אנחנו משחקים, מי השחקנים שנמצאים לידנו.

מי המתחרים הישירים שעולים בחיפוש כאשר לקוח/קהל פוטנציאלי מחפש את התחום או הקטגוריה שלנו?

האם יש חשיבות לאיזור גיאוגרפי ואם כן מי המתחרים הקרובים אלינו?

האם יש מתחרים מתחום מקביל אך כזה שיכול גם הוא לתת מענה על אותה בעיה? אילו עסקים עולים בחיפוש כזה? למשל אם כואב לי הגב ואני מחפשת פתרון, אני אגיע למדקרים, לרפלקסולוגים, למעסים וכדומה ואצטרך לבחור איפה להשקיע את התקציב שלי.

–♥–

בשלב הזה לוקחים נשימה עמוקה. שותים מים (או יין) והופכים את כל המידע שיש לנו למסמך אפיון מסודר. אני שולחת את המסמך הזה לאישור לקוח לפני שאני הופכת אותו לכלי עבודה.

אם אתם המותג, המסמך הזה הוא מסמך זהב עבורכם. בעתיד יוכל לשמש אתכם, להשאיר אתכם מדוייקים, לעזור בקבלת החלטות ובמידה ואתם עובדים עם ספקים מתחומים שונים, אפשר גם להעביר אותו, למשל, למי שיש יד בפיתוח המותג. מעצבים, קופירייטרים, אנשי שיווק ויח”צ וכומה והוא המסמך שמנחה את התנהגות המותג לאורך כל הדרך.

חשוב לי לציין כי זהו תהליך האפיון אצלנו בסטודיו, זהו תהליך שמקדים לכל פרוייקט שמגיע לשולחן העבודה. זה מה שהופך אותו למדוייק ונכון.זה לא תהליך אסטרטגי מלא, שכבודו במקומו מונח עבור מותגים ועסקים שזקוקים לו, אנחנו כן מתעכבים על החלקים באסטרטגיה שרלוונטיים לנו למחקר הויזואלי ולעיצוב.

אתם נמצאים בשלב של בחינת העסק מחדש? נמצאים לפני מיתוג מחדש? רוצים לבדוק איך אפשר לראות את העסק בזוית המדוייקת לו ולקהל יעד שלכם וגם איך להפוך את כל הדבר המופלא הזה למיתוג משובח שיחזק את מערכת היחסים עם הקהל? אתם יותר ממוזמנים מליצור קשר ולהפנות אלי את העסקים שמחפשים את הדרך הזאת 🙂

–♥–

השלבים הבאים בתהליך יהיו:

שלב המחקר – איך להפוך את האפיון ככלי עבודה ולהשתמש בו למחקר תוכן וויזואל ועליו אכתוב פוסט נפרד בהמשך

שלב העיצוב הויזואלי – איך לקחת את התובנות שהופקו במחקר וליישם אותן בעיצוב. גם על השלב הזה, אני מבטיחה פוסט נפרד בקרוב.

שלב הפרזנטציה – מה לכלול בה ואיך להציג ללקוח כיוונים גרפים בצורה הטובה והנכונה ביותר

שלב בחירת הכיוון הגרפי, סיום התהליך והטמעת הזהות המותגית החדשה – איך לקחת עיצוב מותג ולהוציא אותו לאור

ושלב החמוצים (המתוקים) שזה הדובדבן שבקצפת והוא מדבר על הקשר עם הלקוחות שלנו גם מחוץ לפרוייקט ואיך להפוך אותו לחיובי, משמעותי ובעל ערך. מערכת יחסים כבר אמרתי?

כל אחד מהשלבים האלה יקבל פוסט נפרד ומקיף בקרוב. השארו לעקוב 🙂
אפשר להרשם לעדכונים ממש כאן מטה

 —♥—

שמחה מאוד לפגוש אתכם כאן במערכת היחסים הזו שלנו שמתפתחת לה,
קיבלתם כלים? יש לכם כלים נוספים שתרצו לשתף? אני אשמח לתגובות ולשיתופים.

מוזמנים לשתף, להעביר, לשלוח לכל מי שזה יכול לעניין אותו או להאיר את עיניו.
לשיתוף, אפשר ללחוץ על אחד האייקונים מטה, או פשוט לשלוח את הלינק.

מוזמנים גם לשלוח לי תגובות, שאלות, תהיות, בקשות למייל hagar@curlyblack.com

לקבלת פוסטים חדשים, רעננים ומעוררים אתם מוזמנים להרשם, מבטיחה שיהיה שווה שווה וגם שמח 🙂

תודה ענקית על שאתם כאן איתי, לא מובן מאליו בכלל, בשבילי זהו לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים.

באהבה גדולה ♥
הגר 🙂