הביכורים שלי. ו(גם) מזל טוב

יש לי תכונה כזאת לאחד תאריכים.. לכוון מועדים שיפלו על אחיהם, פשוט אני מפחדת לא לזכור אחר כך מתי כל זה הספיק לקרות וככה אני לא מפספסת.. אז לא פלא שגם הסטודיו שלי וגם הבלוג חוגגים באותו היום יומולדת. הבלוג חוגג שנה והסטודיו שמונה. גם טייני סקריבלס שלי חוגג, אבל החגיגות שלו יצויינו בנפרד בהמשך.
הפוסט הראשון שלי, נכתב לפני שנה בדיוק והועלה לאויר עם רעד קל בידיים.. צייר לי כבשה קראתי לו, הוא שמספר את הסיפור מאחורי Curly Black ובמידה מסויימת גם קצת מהסיפור שלי, בין השורות ובין הקוים. הוא פוסט שאני נורא אוהבת ואתם מוזמנים לקפוץ לבקר שם, להשאיר תגובה קטנה ולחזור לפה 🙂

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

צילום: צביקה גולדשטיין

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

צילום: צביקה גולדשטיין

 

אמסטרדם שלי ושלו

לפני שנתיים כשחגגתי לסטודיו שלי 6 שנות קיום, הרגשתי שאני חוגגת ניצחון גדול. ניצחון על סטטיסטיקה (די מחורבנת) של עסקים קטנים בישראל. הסטטיסטיקה אמרה אז שאחד מכל 9 עסקים שנפתחים, נסגרים במהלך 5 שנות חייהם הראשונות. (היום המצב עגום הרבה יותר) ואני חגגתי 6. ניצחתי. למרות הנשמות הטהורות שהרימו גבה. למרות המשבר ב2008 (השנה בה פתחתי את העסק). למרות שאחרי שנתיים פירקתי שותפות והתחלתי (כמעט) מהתחלה ו(כמעט) בלי כלום. למרות שנכנסתי להריון בסיכון גבוה וילדתי תאומים מדהימים תוך כדי כל ההתחלה/ההמשך המחודשים האלה. למרות שלהיות עצמאי בארץ ועל אחת כמה וכמה בעל עסק זה מאוד מאוד קשה. למרות הסטטיסטיקה..

אז נסעתי לאמסטרדם (אז). לחגוג. במקום בו נולד הסטודיו. והרעיון. עם האיש שלי. שמשתף פעולה בדברים רציניים וחשובים כגון זה. וכתבתי לו. לסטודיו שלי ולאנשים שמלווים אותו ואותי בכל השנים האלה.

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

 

יום הולדת וציוני דרך

השנה אני חוגגת יום הולדת שמונה לסטודיו ושנה (שלמה) להקמת הבלוג שלי שממלא לי חלקים שלמים בלב וגם בעסק. והטקסט ההוא (שכתבתי מעבר לים) נכון גם היום.
אז בשינוי קל ובהתאמה לשנתיים שעברו מאז נכתב:
לפני קצת יותר מ-8 שנים התגבש לו רעיון. צורך בלתי נשלט. לצאת לדרך. חדשה. לא ידועה. רצון לטרוף את העולם. ושהעולם יטריף אותי בחזרה. אני מאמינה שצריך ללכת למרחקים. לרוץ. לעוף עם הדמיון. (והנה הרחקתי קילומטרים רבים כדי לכתוב את זה). לגלות עולמות חדשים. להעיז. לתת לפחד מקום של כבוד. אבל ברגע האמת. להניח אותו בצד. ולא להכנע. לחייך תמיד ובלי חשבון. ולעולם להמשיך ליצור.
יום אחד. בדיוק לפני 8 שנים. ב-04.06.2008 הוא בעט. רצה החוצה. ופשוט. יצא. נולד. שעט. Curly Black שלי. ביום בהיר. מעט סגריר. שם. באמסטרדם הרחוקה. היום כשאני מציצה אחורה.. זה נראה כמו רכבת הרים. בלי מעצורים. שמחה. משוגעת. כל הזמן נוסעת. והנה. אני עוצרת שניה. נושמת. מסתכלת. שואלת. נזכרת.
לפני שנתיים. הרגשתי צורך מיוחד לחגוג לו. לילד הבכור שלי. Curly Black. ולהגיד לו תודה! ונסעתי עד אמסטרדם. אמסטרדם שלי ושלו. לחגוג לנו יומולדת 6.

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black
היום. גם היום. שנתיים אחרי. מסתכלת על שמונה שנים מדהימות ומעצבות. ואני אומרת תודה. גדולה. על האנשים שבזכותו פגשתי בדרך. על השותפויות. שהיו ושיש. על זה שהוא בועט. ונושם. וחי ומתהפך.
לפעמים הוא בלתי נשלט. לפעמים הוא שקט ומסתכל מהצד. בוחן שואל. מחייך. כשמו כן הוא Curly Black. מקורזל. מתולתל. מסולסל ופתלתל. אבל בין כל החוטים. הוא תמיד פותר את הקשרים.
תמיד מוציא בדיוק את החוט האחד. הנכון. המדוייק.

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

הוא צעיר וחד ושנון. יודע לקחת אוסף של דברים לא קשורים. ולחבר בינהם. להמציא להם שפה ייחודית ומשותפת. וליצור איתם חוויה מסקרנת ומרגשת.
דווקא השנה הזאת, לא היתה שנה קלה. עשיתי בה כמה טעויות אסטרטגיות קריטיות וגם משכתי טעויות עבר. אבל דווקא מתוך המקום הזה. שבו אי הוודאות באה פתאום לבקר. והחליטה להתמקם ולא להרפות. וכמעט שהצליחה להשתלט עלי. צמחו להם דברים נפלאים.
גיליתי כמה הסביבה הקרובה שלי מחוייבת ותומכת. גיליתי כמה אנשים ונשים שראו אותי במצבי קיצון ולא נבהלו. להפך. נתנו יד. מילה. כיוון. שיפצור. תמיכה. כאלה שמכירים אותי. ובמפתיע גם כאלה שלא. וזה מדהים. כל פעם מחדש. לגלות. שאני לא לבד. ואני לוקחת את ההרגשה הזאת ואת הידיעה הזאת איתי צידה לדרך. לתמיד.

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

צילום: צביקה גולדשטיין

 

מתנות וסליחות

ולמרות שהשנה היתה קשה. אפילו ממש קשה. החלטתי לא להכנע. לחפש את הדרך ולהמשיך להאמין שמכאן אפשר לצמוח.
נתתי לי ולו המון מתנות. (דווקא) בשנה הזאת.
למדתי המון.
למדתי (ועדיין לומדת) UX (חווית משתמש) בנטקראפט כדי להתמקצע עוד בתחום מהמם ומתפתח שאני מאוד אוהבת וגם תופס תאוצה רצינית אצלי בסטודיו :).
למדתי בלוגינג. כדי לחדד את כל מה שקורה כאן במדיה הזאת של הבלוג שלי, בהתחלה בסדנא קצרה ואחרי התאהבות טוטאלית, בתחום וביונית צוק, הבלוגריסטית, אז גם בפרלמנט שהוא קורס שנתי (שלצערי מסתיים ונגמר לו ממש עוד מעט) שנתן לי המון והרבה בזכותו גם הבלוג הזה התפתח ועדיין ממשיך להתפתח כל הזמן. הכרתי בלוגריות מרתקות שמעשירות את עולמי ונותנות לי נקודת מבט וזויות הסתכלות בלתי נגמרות על העולם. קהילה מופלאה.
למדתי תיאטרון ומשחק כדי להתמודד עם הפחד הגדול שלי.. פחד במה וקהל, הכרתי את אפי מרדכי שהוא גם מורה, שחקן ובמאי מחונן והוא גם חכם ורגיש בצורה קיצונית. הוא יצר קבוצה מדהימה של אנשים שלא הייתי מכירה בשום צורה אחרת, והם נתנו לי מקום מאפשר, מחבר, אינטימי, מלמד, להפרד מהפחד לא להיות מושלמת, לשחרר, ובמה. במה להיות בה כל מה שאני רק רוצה ולו לרגע. או שניים. אלו היו 4 השעות השבועיות הכי משחררות שהיו לי בשנה הזאת. ועל אף שזה היה בלילות.. ואף פעם לא היה בא לי לצאת מהבית ולעזוב הכל מאחורי, הייתי חוזרת במעוף מלאה אנרגיות חדשות. אחת המתנות השוות, הספונטניות (החלטה של רגע לא קשור לכלום) והמפתיעות שנתתי לעצמי אי פעם.
עשיתי סדנת מיקרו-קופי אצל כנרת יפרח שאת הראיון עמה פרסמתי פה לפני שבועיים בגאוה רבה. אוהבת לפגוש בדרכי אנשים כמו כנרת שמשלימים לי חתיכות בפאזל. חווית המשתמש כל כך הרבה יותר טובה עם מיקרו-קופי טוב ועולם המילים ומערכות היחסים בין קהל למותגים הוא נושא שמעסיק אותי רבות ועושה לי טוב על הנשמה.
הלכתי לכנסים ולהרצאות שוות שנתנו לי ערך. נפגשתי המון. עם אנשים ונשים שנקרו בדרכי. האישית והמקצועית.
עשיתי (המון המון) חשבון נפש. לי. ולו (לסטודיו שלי). על ההצלחות. על הכשלונות. על ההחלטות. הנכונות. והשגויות. על העצמאות. ומהי בשבילי. על החיובי. ועל השלילי. על כל מה שהיה. על כל מה שעוד יהיה. ביקשתי סליחה. איפה שהרגשתי שאני צריכה. גם (ואולי בעיקר) מעצמי.

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

הם (הסטודיו והבלוג) ואני

למדתי לשתף. להקשיב. להיות עם ראש פתוח לשינויים. לא לתקוע את הראש בחול. לא לקחת כמובן מאליו. לא להכנע. לחפש דרך. לא למצוא (זה לא כל כך נורא מסתבר). לחפש שוב ולחשב מסלול מחדש. למצוא. לשמוח. להעזר בסביבה. להאמין בה. להתאהב בה מחדש. ובאנשים שמרכיבים אותה. להודות. על מה שיש. וגם על מה שאין (שהביא אותי לגלות כמה הרבה יש).
אחת המתנות העיקריות שנתתי לעצמי וגם לסטודיו שלי השנה, היא הבלוג הזה, שהוא ישות נפרדת. יש לו חיים משל עצמו. הוא אני ויש לו Say משלו, הוא קשור בקשר בלתי נפרד גם לסטודיו שלי. והוא הבמה שלי לכתיבה, לחיבור של כל החוטים והתהליכים שקורים. אצלי בסטודיו. אצלי בחיים וגם אצל קולגות ועולמות תוכן משלימים.
יום הולדת כפול (כבר אמרתי שאצלי הכל בא בכפולות של שתיים :)) לסטודיו ולבלוג. ולי ולכם שהולכים איתי. לא הייתי מנחשת, גם בחלומות איפה אני אהיה 8 שנים אחרי שכל זה התחיל. ושנה אחרי שהתחלתי לספר על זה (בכתב) לעולם.

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

צילום: צביקה גולדשטיין

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

צילום: צביקה גולדשטיין

 

אני מאחלת לסטודיו שלי ולבלוג שלי ולי ולכל החברים והשותפים המדהימים בדרך. מזל טוב. לעוד מלא שנים נפלאות. של עיצוב. של אתגרים. של חוויות חד ורב פעמיות. מאחלת שתמיד תהיה לפחות חצי כוס מלאה על השולחן. שנמשיך לחלום ולגרום לחלומות שלנו להתגשם. שנשמור על האופטימיות. ועל ההומור. הם התבלינים הכי חשובים שלי והם תמיד נמצאים איתי בכל מקום. שנדע להסתכל במשקפי ההשראה. שנחייך ונדע להיות טובים זה לזה. וכמובן חג מאוד מאוד מאוד שמח. ת ו ד ה שאתם פה איתי 🙂

 

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

onscribbling | הגר אשחר ניר | חגיגות וציוני דרך | יומולדת לבלוג ולסטודיו | curly black

אז אם כבר הגעתם עד כאן, אני כה אשמח לתגובה, סימן שהייתם, תשאירו ברכה 🙂
אני אשמח שתגיבו כאן בבלוג, אתם מוזמנים בשמחה לשתף, להעביר, לשלוח ולפזר ולהפיץ לכל עבר :).
לשיתוף, אפשר ללחוץ על אחד האייקונים מטה או להעתיק את הלינק

מוזמנים לשלוח לי תגובות, שאלות, תהיות, בקשות למייל hagar@curlyblack.com
לקבלת פוסטים חדשים, רעננים ומעוררים אתם מוזמנים להרשם, מבטיחה שיהיה שווה וארוז היטב 🙂
תודה על שאתם כאן איתי, עוצרים לרגע, וקוראים וכמו שאני תמיד אומרת,
בשבילי זה לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים.
(כמעט) שבועות שמח
באהבה 
הגר

תגובות פייסבוק

תגובות

25 תגובות

  • יונית הגיב:

    שאת משהו מיוחד. תודה שאתם (הסטודיו והבלוג) חלק מחיינו. אין כמוך, בכל מקרי הקיצון ובשגרה. מזל טוב ! יאללה בואי נרים עוגה בנומילי

  • שרון בג הגיב:

    קראתי בשקיקה
    מרגשת ומקסימה את והילד שלך
    שתמשיכי לצבוע בצבעים וצורות
    שנזכה לעשות עוד הרבה דברים חכמים ויפים ומרגשים ביחד
    להיפגש לפגישות באמצע החיים
    ומזל שתמיד תהיה אמסטרדם
    נשיקות
    וחיבוק

    • אמרתי לך שאמסטרדם היא וואן אוף א קיינד. שם הוא נולד.. 🙂
      ואת חלק גדול גדול מהקסם הזה.
      אמן ואמן על כל מה שכתבת.
      אוהבת. תודה. גדולה ❤

  • יפית הגיב:

    לקרוא את הפוסט מחזק את הצורך לחזק עסקים, לעודד אנשים ולתת כתף.
    מאחלת לך המשך הצלחה, יום הולדת מלאת הפתעות ושנה יותר קלה.
    מזל טוב!

  • אסנת הגיב:

    ובכן 7 השנים הרעות ככתוב בתורה מאחורייך, ומכאן פניכם להצלחה

  • חמוטל הגיב:

    תודה לך. על הכישרון, על היצירתיות, על שמחת החיים ועל היכולת לשתף ולדייק. שולחת לך חיזוק וחיבוק!

  • הגרוש יקירה עד מליון שנים ואלף גילגולי חיים מזל טוב לכל מה שקשור אליך! מאז הישיבה המשותפת באוטובוס לירושלים ידעתי שאת משהו משהו. עכשיו הפכת לי למישהי מישהי. תמשיכי לא לישון, לעשות חייל במה שאת אוהבת ושנמשיך לשתות עוד עשרות כוסות קפה לאורך השנים! נשיקות מינה

    • מינוששששש 5 שנים חלפו להם מאז אותה נסיעה. כל כך שמחה שזה לא נגמר שם.. אמנם הפגישה המחודשת לא היתה בנסיבות משמחות אך מעז יצא מתוק ואני מודה שאת חלק מחיי היום. תודה גדולה גדולה. על הכל הכל. לעוד הרבה כוסות קפה ומי יודע אולי גם לכמה ימים במדבר ❤

  • שלי לואיס הגיב:

    כמה את כיפית ומרתקת ומלאת עשייה, לא ידעתי שעברת את כל התמודדויות האלה, סימני שאלה וכ"ו, סופר מעניין! 🙂 ואיזה כיף שאת חוגגת את כל הדברים האלה, יום הולדתיים שמחים

  • tamari הגיב:

    "מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח"….
    (בילבי)

    משפט שאומר שהכל אפשרי גם דברים חדשים, דברים שמעולם לא ניסינו או התנסנו בהם, משפט עם בטחון עצמי ואומץ אבל יש בו גם מחשבה בריאה …." אז אני חושבת"….בילבי משאירה מקום קטן לספק שגם אם זה לא יצליח לפחות היא תנסה.
    היא מרשה לעצמה לחשוב שהיא תצליח.
    וגם אם לא היא לפחות חשבה שזה אפשרי…

    אני קוראת את הפוסט שלך ומבינה למה קראתי לך בילבי מהיום שהכרנו.
    זה לא בגלל גרבי הברך, או הקוף שאין לך, וגם לא אבא רב חובל וגם אין לך סוס…
    זה רק בזכות זה שאת אמיצה.
    יש לך חזון ויש לך אומץ ללכת עם הדברים שאת רוצה. את מאמינה בעצמך גם ברגעים כל כך לא פשוטים שעברת.
    מה ששומר לך על הדרך זו הילדה שיש בך בפנים, מחייכת, רגישה, אוהבת אדם, ברוכת כשרונות,מסכלת על הכל אבל לא כמו כולם ומלאה בסקרנות אינסופיץ, בלמידה ובחקירה. משם הכל מתחיל.
    אני מאחלת לך בילבי גרבי ברך צהובות… שלא תפסיקי….!!
    לחלום, להגשים וגם להאבק כשצריך מזה הכל נבנה מזה הכל מתחזק למקומות הכי טובים.
    מזל טוב ענק ממני
    שמחה שהכרנו השנה
    אוהבתותך הגרי
    תמרי

    • הגר אשחר ניר הגיב:

      תמרי שלי,
      המילים שלך מוציאות ממני סוג של תהפוכות בטן לא מוסברות.
      משהו בך יודע לקרוא וגם לתאר את התחושות הפנימיות (הבילביות) שלי בצורה מדוייקת בטירוף.
      בתור ילדה היתה לי אהבה גדולה לבילבי הזאת.. ולמוזרויות שלה הכה שובות לב. וגם לעוד ילדה ספרותית אחת, פוליאנה, אם את מכירה ואם לא.. אז תכירי 🙂 שידעה להפוך כל מקום אפור לשמח והפיצה המון שמחה וצבע סביבה, למרות שעברה טלטלות רבות בדרך.
      אמן ואמן על כל האיחולים שלך, שמחה שנקרו דרכינו, שמחה שפגשתי בך, שמחה על הקפה והחזון וכל מה שעוד בדרך. תודה על תגובה כל כך מאירה ומחייכת. אוהבת מלא מלא 🙂

  • כרינה ובר הגיב:

    המסע שלך נשמע מרתק, מלא בעליות וירידות, הצלחות וכשלונות, הבנות ושאלות. נדמה לי שכל מסע מתאפיין באיכויות האלה. מה שהכי חשוב, זה להמשיך ללכת. את הדרייב נותנות התשוקה והאמונה בדרך, את כל השאר נותנים לנו האנשים שאנחנו אוהבים באמת.
    להמשך עשיה משמעותית ושמחה.
    כרינה

    • הגר אשחר ניר הגיב:

      תודה רבה רבה כרינה. כנראה שבאמת כל מסע נושא בחובו הכל מהכל. הדרך היא החשובה ולא להפסיק ללכת, צודקת, וכל האנשים סביב, הם מתנה גדולה גדולה. תודה 🙂

  • חן סיון הגיב:

    אני אתחיל מהסוף, הגר, מהמשפט הזה בתחתית הפוסט: זה לא רק בלוג, זו מערכת יחסים.
    זה בדיוק העניין הנהדר עם הבלוגים, זה ושהפוסטים נשארים ותמיד אפשר לחזור ולקרוא אותם (תיכף חוזרת לכבשה).
    נהדרת הדרך שאת עושה, ומשתפת בה אותנו, שקוראות.ים אותך.
    אני, אישית, לומדת ממך (ודרכך) המון, ונהנית מאד מהתחום שלך, ומהדרך שלך בו.
    .
    משפט אחד בפוסט הזה שאני מזדהה איתו במיוחד
    "לחפש דרך. לא למצוא (זה לא כל כך נורא מסתבר). לחפש שוב ולחשב מסלול מחדש. למצוא. לשמוח".
    .
    אני שמחה, בך ובבלוג שלך
    ומאחלת הרבה הצלחה

    • הגר אשחר ניר הגיב:

      וואו, תגבה שעושה נעים בלב ושקט בסערה, הגעתי אליה מאוחר, אבל בדיוק בדיוק ברגע המתאים וכנראה שלא סתם. גם אני שמחה בך. תודה רבה רבה 🙂

  • רחלי הגיב:

    מעורר השראה.
    תודה על הכישרון והיצירתיות ?????

  • מורן הגיב:

    שמחה ממש שהכרתי את הבלוג שלך היום, ושבחרתי לקרוא את הפוסט הספציפי הזה כרגע, שמילא אותי באנרגיות ותחושה חיובית. את כותבת מאוד יפה

    • הגר אשחר ניר הגיב:

      איזה כיף שהגעת לכאן. ואיזה כיף שהתמלאת. זאת אחת הסיבות הגדולות בגללן אני כותבת. ברוכה הבאה ושבוע קסום ומלא אנרגיות חיוביות וממלאות 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *